כל חיינו מושפעים ע"י הכמיהה לריפוי.
פצע רגשי פתוח שלא קיבל הכרה בדרך מודעת – יתבע לקבל את ההכרה בכאב המודחק בדרכים יצירתיות.
מערכות היחסים שניצור סביבנו יהוו במה לשחזור אירוע הפגיעה, מתוך כוונה עמוקה לחוויה מתקנת, אך כל עוד הכאב לא קיבל הכרה – בכלל לא נבין על מה כל ההצגה, ועל כן נחזור עליה שוב ושוב.
אם נכיר בפגיעה, ניתן ביטוי מפורש לכאב, ונעטוף את עצמנו באהבה עצמית – או אז יגליד הפצע הרגשי, ולאט לאט יעלם.
המסך יירד והשחקנים ישוחררו סוף סוף מתפקידם.